5 YEARS
כנראה שלא הייתי זוכרת שהבלוג כבר בן חמש, אם לא הפוסט הזה של חברתי דר שחגגה בלוגהולדת בתחילת השנה…
גם אני לפני חמש שנים החלטתי שאני רוצה בלוג ושכנעתי את אחי המוכשר והסבלני לעזור לי לבנות ״בית״ שיכיל את האובססיה שלי לאופנה.
אז עוד לא היה כל כך הרבה רעש מסביב לבלוגים והיה הרבה יותר קל להתחבר לכל אותן הבנות שעכשיו כבר סוג של אימפריית מדיה, כמו אליקס, רומי ואפילו קיארה (שאז היה לה רק חשבון בפליקר!) והדרך בה הבנות האלה תיעדו את חייהן ומלבושיהן הייתה כנה יותר – אך יחד עם זה חובבנית יותר כמובן…
וכך נולד פשיוניסטה שאגב בדיעבד הייתי חושבת על שם יותר מקורי אבל what’s done is done!
אחרי שקיבלתי את ברכתו של בלוג האמריקאי – שגם הוא עכשיו סוג של מפלצת אונליין…הבלוג “עלה לאוויר”.
בתור היותי סטודנטית שנה ב’ לתקשורת שלמדה בדרום היה לי קשה לתאר לכמה הרפתקאות אני אצא בעקבות הבלוג, כמה נסיון וחוויות ואפילו הזדמנויות אני אקבל הודות לבלוג, גם אם באופן עקיף. כמובן גם את ההכרויות וחברויות אסור לשכוח!
פאשיוניסטה לא השתנה בהרבה…הוא עדיין הינו סוג של יומן אישי על חוויות ודברים שאני אוהבת…ועל אף שאני מזניחה אותו מעט לעט ( הפוסט הזה למשל מגיע אחרי פגרה של ארבעה חודשים) אני חושבת שזו הדרך היחידה בשבילי להתמיד בו לטווח ארוך…
אז בגלל שהפוסט הזה הוא די ספונטני ולא ממש התכוננתי לחזור לכתוב היום, אני משאירה אותכם עם תמונות אינסטגרם מהתקופה האחרונה, מבטיחה שהפוסט הבא יהיה מושקע יותר…