המיתון בשיאו, הקניינים סופרים כל דולר/יורו, הלקוחות מסתייגים לקנות, ובכל זאת תצוגות קוטור מתקיימות, כאילו אין קריזיס כלכלי בעולם.
ואולי טוב שכך…אפשר בבטחה להגיד, שמחירן של שמלות קוטור לא יירד והשמלה הכי פשוטה ופחות מוצלחת בקולקציה לא תמכר בסייל בהנחה מטורפת. המעצבים אופטימיים וטוענים שרק בגלל שהכלכלה לא במיטבה, אין זה אומר שצריך לוותר על אהבה לבגדים וחיפוש אחרי יופי…
והם צודקים.רק חבל שכמעט כל כתבה או ביקורת של קולקציות קוטור (כולל הכתבה הזאת) מתייחסת לקולקציות דרך המיתון. השיח העיקרי הוא האם הקולקציה הושפעה/ לא הושפעה משיקולים פרגמאטיים ורצון למכור…אז נכון, שמדובר בביזנס כמו כל ביזנס והמטרה היא למכור, אך אני מאמינה שמי שיכולה להרשות לעצמה לקנות קוטור לא תיקח את המצב הכלכלי בחשבון.
אז מה ראינו על המסלולים?
בית אופנה "דיור" וג'ון גליאנו בראשו ממשיך עם הקו היוקרתי, עם הצלליות הנשיות, הבדים היוקרתיים, הרקמות וכל אותם הדיטיילים שבזכותם הלקוחות מאוד אוהבות את השמלות של דיור. יש את המשחק עם הנפחים והפרופורציות שכה מוכר לנו, התיאטראליות והדראמה…מאוד בלטו חצאיות שהיו גדולות מהרגיל (כנראה בעזרת קרינולינות) והתהדרו בקפלים, וולאנים ומשחקי בדים מעניינים. קולקציה מפוארת במיטב המסורת של גליאנו לדיור…
ריקרדו טיסצ'י שמעצב לז'יבנשי הציג המון שמלות אווריריות בצבעי פסטל עדינים ואביביים מאוד. כאן ראינו המון זרימה של בדים שקופים כמו שיפון, המון נפח ודיטיילים שנוצרו כתוצאה ממשחק של הבד. קולקציה מקסימה ומעניינית. כמובן שהמעצב לא השאיר את הסילואטים היותר נוקשים שהוא כל כך אוהב וכך ראינו אותם בביצוע יותר רך, וגם שמר אמונים לשרשראות ושילב את המוטיב בשמלות ערב העשויות מבדים נשפכים. אני מצפה לראות הרבה מהקולקציה על השטיח האדום…
בתצוגה של בית האופנה "שאנל", בהנהגתו של קייזר (לגרפלד), ראינו המון לבן. למעשה כל הקולקציה הייתה בהשראה של נייר…וכך החיתוכים היו מאוד נקיים, הצורות גיאומטריות, הבגדים מודרניים, וכל זה בלי לגלוש למינימאליזם או אוונגרד שלא כל כך הולך עם הדימוי של שאנל. הקולקציה יצאה מאוד נשית, נקייה, עדינה ובכלל מוצלחת. על אף הלבן (וקצת שחור בסוף) הייתה השקעה רבה בדיטיילים שיפיגו את השעמום שהיה יכול להיווצר, ניתנה מחשבה לשילובי טקסטורות וחומרים. קולקציה זו שוב הוכיחה שלגרפלד הוא אמנם לא מהפכן, אבל קוטוריה גדול הוא כן.
אלקסיס מביל, כרגיל, לא ניסה ללכת בדרך המוכרת ולהפיל את הקהל מהרגליים על ידי שמלות גרנדיוזיות או פוטוריזם מהפכני, והלך על פריטים מוקפדים וברובם לבישים, העשויים ללא רבב. רבים בתעשייה שמו עין על המעצב הצעיר, שמשתפר מעונה לעונה. פריטים כמו שמלה שחורה מקסימה או שכמיה מפייטים ישמשו את נשות החברה יותר משמלות ערב מפוארות, שאמנם יפות אך דורשות אירוע מתאים. ואפילו אפשר ללבוש אותם יותר מפעם אחת בשילוב עם פריטים אחרים (אם נשים במעמד גבוה יהיו מוכנות לעשות דבר שערורייתי שכזה, זה כבר סיפור אחר). אך אם בחורה מן המניין הייתה יכולה לרכוש פריט קוטור אחד, הוא כנראה היה מקולקציה של מביל כי את הבגדים שלו מגוונים ולבישים…מה שמגדיר מחדש את מושג הקוטור (או שבעצם מחזיר אותנו לימים בהם בגדי קוטור נלבשו ביומיום ולא רק לאירועים מיוחדים).
מי שהצטיין הפעם הוא ז'אן פול גוטייה. הקולקציות האחרונות שלו היו מעניינות אבל קצת מסורבלות. הפעם, כפי שאומרים רבים הוא חזר לשורשים. בהחלט היה אפשר לזהות כמה דגמים שהזכירו את מה שמדונה לבשה בתחילת שנות ה-90 (כמובן בחסותו של גוטייה). חליפות חדות ומדויקות, גזרות גבוהות וסקסיות, מוטיב המחוך, שמלות שופעות דיטיילים אך בו זמנית מאוד נקיות…בסה"כ בגדים מאוד מתוחכמים שכנראה יהיו בין הפייבוריטים העונה בקרב אותה קבוצה מצומצמת וסודית שנוהגת לרכוש בגדי קוטור. ואולי השמלות הפרובוקטיביות אך מדהימות לא ייחטפו מהאטליה, הקולקציה לא הייתה שלמה בלעדיהן. בעיני מדובר בקולקציה מנצחת, בה הכל במינונים נכונים והבגדים נראים מדהים.
פחות דיברה אלי הקולקציה של ולנטינו. כמובן שכרגיל, מדובר בבגדים נשיים ויפים (משהו שאי אפשר לקחת מולנטינו), אך אולי בגלל עזיבתה המוזרה (או העזבה) של המעצבת אלכסנדרה פצ'ינטי וכניסה מאוד מהירה של זוג מעצבים חדשים, או בגלל שולנטינו עצמו עדיין שולט בעניינים ביד רמה, הקולקציה לא חידשה, לא ריגשה ולא הייתה שונה מכל קולקציה אחרת של ולנטינו. כפי שכבר ציינתי, זה לא פוגם ביופיים של הבגדים שהיו מקסימים. הייתה הרגשה שבית האופנה ממשיך לדרוך במקום אחד, לא מתעדכן ואחת הסיבות היא כנראה שקהל המטרה הוא לא בחורות צעירות, אלא נשים בוגרות יותר, שנהנות מהבגדים הקיימים. הזמן ייראה האם המעצבים החדשים יביאו לשינוי המיוחל (והאם יתאפשר להם לעשות זאת).
אז אולי אפשר לדבר על קולקציות קוטור באור המיתון, אך כאשר מחירי השמלות עדיין מגיעים למאה אלף דולר ויותר, נראה לי שמדובר באחד התחומים הנדירים בהם יופי מנצח את הפרגמאטיות.
תגים: אלכסיס מביל, בית אופנה, דיור, ולנטינו, ז'אן פול גוטייה, ז'יבנשי, קוטור, קולקציה, שאנל
Loading ...